בלוג

חזרה

יאכטה – כל מה שכדאי לכם לדעת על יאכטות

הרבה אנשים מסוקרנים מעולם היאכטות, לחלקם יאכטה נתפסת כתחביב של עשירים וחלקם זה נתפס כחלק כעיסוק רחוק ושונה, אבל כולם מסכימים שהעיסוק בים ובכלי שייט מעניין, בשונה מהחיים הרגילים בעיר ביציאה לים אתם נהיים חלק מהטבע, הכל מורגש, ממצב הגלים, הרוח, תופעות מזג אוויר ועננות ועוד.

יש שאלות שלקוחות שואלים אותנו לעיתים קרובות (הקטנים וגם הגדולים), היות ואחד המוצרים המיוחדים שלנו הוא “סקיפר ליום אחד” (כפשוטו-נהיים סקיפר ביחד עם מדריך מוסמך).

ריכזנו שאלות ותשובות נפוצות שנשאלנו, ושעלויות להיות מעניינות בדיוק לכם!

יש לכם שאלה מעניינת? נשמח לקבל הצעות לשאלות להוספה למאמר זה
אנו זמינים במייל ddleeyam@gmail.com

מהי יאכטה, אילו סוגי יאכטות קיימים ושימושי שונים?

יאכטה היא כלי שיט המשמשים להנאה או לספורט Leisure (בשונה מעבודה). המונח נובע מכינוי ההולנדים לסירת פנאי ‘ג’אכט’, אגב, ראשית הימאות ופיתוחה מובילים להולנדים שקיימו קשרי מסחר וכיבושים ברחבי העולם, הכינוי במקור התייחס לאוניות שייט קלות ומהירות בהן השתמשו ההולנדים כחלק מתוכנית אנטי-פיראטית, כדי לרדוף אחרי שודדי ים ופושעים אחרים סביב למים הרדודים של קווי החוף שלעיתים סלעיים ולא ניתנים לתמרון ע”י ספינות הקרב דאז.

סוגי יאכטות

מפרשית

כלי שייט המשתמש בעיקר באנרגיית הרוח לתנועה ע” יצירת עילוי מכוח הפרשי לחצים במפרשים (אפקט וונטורי) כאשר הרוח הולמת בהם בטווח זוויות משתנות (תלוי בסוג המפרש ויחסו לזווית הרוח למפרשים).

מנועית
יאכטה שאמצעי ההנעה המרכזי שלה הוא מנוע, בד”כ מנוע דיזל, אם כי ישנם גם מנועי בנזין שמאפשרים מהירות הפלגה גבוהה יותר אך נחשבים פחות בטוחים ויותר בזבזניים, במשקל ותצרוכת דלק.

קטמרן
יאכטה שיש לה שני גופי ציפה, יכולה להגיע בגרסה מפרשית או בגרסה מנועית.

קאץ’ – Ketch
יאכטה שיש לה שני תרנים, קדמי גבוה ואחורי נמוך, היא בעלת 3 מפרשים (חלוץ בחרטום, ראשי בתורן קדמי, ומאסף באחורי)

גולט
יאכטה עשויית עץ, בנויה בתהליך מסורתי עתיק יומין, בכלים ידניים, מקורה באזור טורקיה, פועלת בעיקר במזרח הים התיכון (טורקי, יוון, קרואטיה)

חלוקה מבנית-לפי עיצוב הגוף:

⬅מונוהול
יאכטה בעלת גוף ציפה יחיד, בעלת משקולת (קיל) לאיזון בתחתית הכלי
(מרכז כובד נמוך בדומה ל’נחום-תקום’)
⬅מולטיהול
יאכטה בעלת מספר גופי ציפה היכולים לבוא כגוף היאכטה או בתור גוף נלווה המסייע לציפה או היגוי (ביאכטות תחרותיות או ספורטיביות), מקור היאכטות הראשונות מסוג זה באוקיינוס השקט, באיי הקריביים ואסיה שם שימש לדייג.
⬅טרימרן
יאכטה בעלת 3 גופי ציפה, בדרך כלל, גוף ציפה (בידון) מרכזי, וגופי בצדדים לצורך יציבות וציפה משופרת.

שימושים ליאכטות (ייעוד הכלי)

⬅פנאי
⬅דייג
⬅אירוח מסחרי
⬅מגה יאכטות
⬅מרוץ
⬅יאכטות דייג וצלילה
⬅יאכטות המשמשות לתחרויות שייט ואימון

אמצעי הנעה (propulsion)

⬅בנזין וסולר
⬅אנרגיה סולארית ורוח
⬅מימן
⬅מפרשים-אנרגיה מונעת רוח
⬅מימן (עדיין בשלבי ניסוי-לא בייצור מסחרי)

החדשנות בתחום הנעה יאכטות נכנסה רק בשנים האחרונות לפעולה עם פיתוח אבי-טיפוס מבוססי-אנרגיה חלופית ובעיקרן אנרגיה סולרית (בטכנולוגיית PV), ומימן.

עם זאת ניתן לחלק את התחום לשיטות הנעה וותיקות כגון מפרשים לסוגיהם, ולשיטות מתקדמות יותר כגון שימוש בדלקים פוסליים-תוצרי פעילות אורגנית עתיקה (בנזין וסולר) ובשנות ה50 של המאה הקודמת היו נפוצים גם מנועי קיטור קיטור (אם כי לא בהכרח היו קיימים בישראל).

סוגי מפרשים ביאכטות

➕ראשי
מחובר לתורן הראשי ולמנור (מוט אנכי בתחתית התורן)

➕חלוץ
המפרש הקדמי, מחובר בד”כ לוונטה (מיטר עשוי פלדה שזורה בגוף היאכטה) הקידמית באופן קבוע, ואת קצותיו מחברים בחוט עבה לכננת (ווינצ’) או אמצעי עיגון מקביל.

מאסף
המפרש אחורי ביאכטות סקונר או קאץ’, מחובר בד”כ לוונטה אחורית, ומשימושי ברוחות גבית ומלאה.

מפרש סערה
מפרש חלוץ (קדמי) בעל שטח פנים מוקטן ומבנה ובד מותאם לעמידה בלחצים גבוהים.
ספיניקר
מפרש קדמי (חלוץ) לשימוש ברוחות (מפנה-כיווננו ביחס לרוח) גביות\רוח מלאה (בשונה מחלוץ שמותאם לשאר הרוחות ובגבית תפקודו יהיה לא מיטבי)
ג’יניקר
מפרש חלוץ בעל חתך מיוחד המשמש בתחרויות במקביל או במקום החלוץ, דורש צוות ומפעיל לתפעולו.
הידרופוייל
מפרש קבוע, מסוגל לחדד למולל הרוח בזוויות נמוכות מאוד (מתחת ל-45), לעיתים יכול להפליג כמעט מול הרוח.

סוגי מפנים ביחס לרוח

ראשית נציין 2 מושגי ייסוד:

1.שושנת הרוחות-השושנה היא תרשים בצורת עיגול עם שנתות המייצג את המעלות של כיוון רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח, ומערב, וכיווני ביניים בין המעלות מדירוג של 22.5° או 11.25°, השושנה מקבילה מצפן המוגר המייצג מעגל מושלם של 360° שבו נמקם את הכיוון ממנו הרוח מגיעה (לא להיכן היא ‘הולכת’).

דוגמא: רוח ‘מעורבת’ המגיעה מכין צפון מזרח תיקרא רוח צ’-מז’, במידה והרוח מגיעה מכיוון דומיננטי יותר לצד מסויים הוא יהיה דומננטי בכיוון רוח צ’-צ’-מז’ (רכיב צפוני חזק בגזירה כיוון רוח)

אורכו של כל אחד מבין 4 המקטעים בשושנה מקטע שלם הוא 90°, מתוך 360°.

2.מעגל הרוחות – המעגל מייצג 360° מהן הרוח יכולה להגיע ו’לפגוע’ ביאכטה בזווית מסויימת (בכיוון הרוח אנו מתייחסים לכיוון ממנו הרוח מגיעה), כלומר מהיכן הרוח מגיעה ביחס ליאכטה (כאשר האובייקט ה’סטטי’ היא היאכטה והאובייקט ה’דינאמי’ היא הרוח).

מושגי מפתח מעגל הרוחות:

מפנה–הדופן הנגדית למנור או לחילופין הדופן שמעל לרוח
מנור–מוט אליו מחובר המפרש, מוט זה ניתן לכיוון ע”י מתיחת או שחרור חבלים בצורה ומביאה ומריחקה את המוט מקו אמצע הסירה לאחד מהדפנות (למנור יש טווח של 180 מעלות בערך בדופן ימין ושמאל)

מיקום ‘פגיעת’ הרוח במפרשית:

מעל לרוח-הדופן הנגדית למנור (דופן בא הרוח ‘פוגעת ראשונה’)
מתחת לרוח-הדופן הקרובה למנור (הדופן ה’מוגנת מהרוח’)
רוח אמיתית-כיוון הרוח יחסית לצפון (הרוח שפוגעת ביאכטה בעמידה)
רוח מדומה-רוח שהיא שילוב השקול שבין הרוח האמיתית, והרוח שנוצרת מתנועת היאכטה קדימה
רוח יחסית-כיוון הרוח יחסית לסירה

זווית שבה המפרשית מפליגה ביחס לרוח האמיתית:

מול הרוח-360°
(היאכטה מפליגה מול הרוח, הרוח ‘פוגעת בחרטום’).
רוח שבה אי אפשר להפליג ברוב המפרשים, נושבת מכיוון חרטום עד 45° מכל מפנה (צד), יש מפרשים עם חתך מיוחד יכולות שיכולים להפליג (‘לחדד לרוח’) גם בזווית של 35° -30° מעלות.
קדמית חדה -45°-60°
זו הזווית שהכי קרובה למצב בו אנו מפליגים מול הרוח ועדיין יש לנו אפקט של עילוי על שפת וחלקי המפרש, נחשבת רוח מהירה יחסית, עם קצת אפקט של .
קדמית כהה-60°-80°
זו הזווית שמאפיינת את מצב הביניים בין רוח צד לרוח חדה.
צד-80°-110°
ברוח זו מתאפשר בד”כ הפלגה מהירה אך החיסרון הגדול שלה הוא שהגלים והרוח מזיזים את היאכטה מכיוון ההפלגה\חרטון הצידה (Leeway) כך שיש ‘לתקן’ את הסטייה עם כל הזמן.
גבית 110°-170°
מאופיינת בסטייה נמוכה ומהירות גבוהה, בשילוב עם גלים מהירכתיים ניתן להגיע למהירות מצרפית גבוהה (אנרגית רוח ואנרגיה מדחיפת\רכיבת הסירה ע”י הגלים), חסרונה בסכנה מהפך לא מבוקר (מעבר לא מבוקר של המנור מצד אחד למשנה העלול לגרום לנזקים לגוף ורכוש)
מלאה-170°-180°
(היאכטה מפליגה ברוח אחורית בירכתיים )
יתרונה במהירות גבוהה, הפלגה כמעט ללא הטיות צד וסטיות, רוח נוחה כאשר יש גלים גבוהים וארוכים, הסכנה שבה כמו רוח גבית היא סכנת מהפך לא מבוקר ואובדן שליטה המביא למצב של דופן לגלים.

–בין המפנים היאכטה תפליג לפי צורת המפרשים,

-הכיוון הרצוי וגזירות הרוח הנתונה

-לכל מפרש יש פרופיל אווירודינמי משלו והתנהגות שונה)

–כל הכיוונים ביחס לרוח 360°\0 (הרוח סטטית והיאכטה דינאמית).

מכשור ואביזרים ביאכטה

חבלים
משמשים למשימות רבות ביאכטה ובהן: קשירה היאכטה לקרקע בין לרציף או למצוף, תפעול המפרשים, משימות חילוץ וחירום, משימות דייג, אבטחת ציוד ועלייה לתורן, הוותיקים היו עשויים כותנה, כיום רוב החבלים סינטטיים, עשויים בעיקר ניילון לסוגיו (גומי\פוליפרופן).אחת הדרכים לשלוט ביאכטה היא בעזרת קשרים ימיים, מקובל לציין את הקשרים המרכזיים, למרות שיש מאות ואלפי סוגי קשר לכל מטרה.הקשרים המרכזיים ביאכטה:

מפרש סערה
מפרש חלוץ (קדמי) בעל שטח פנים מוקטן ומבנה ובד מותאם לעמידה בלחצים גבוהים.
ספיניקר
מפרש קדמי (חלוץ) לשימוש ברוחות (מפנה-כיווננו ביחס לרוח) גביות\רוח מלאה (בשונה מחלוץ שמותאם לשאר הרוחות ובגבית תפקודו יהיה לא מיטבי)
ג’יניקר
מפרש חלוץ בעל חתך מיוחד המשמש בתחרויות במקביל או במקום החלוץ, דורש צוות ומפעיל לתפעולו.
הידרופוייל
מפרש קבוע, מסוגל לחדד למולל הרוח בזוויות נמוכות מאוד (מתחת ל-45), לעיתים יכול להפליג כמעט מול הרוח.

סוגי מפנים ביחס לרוח (אמיתית **ומדומה)

ראשית נגדיר 2 מושגי ייסוד;
מעגל הרוחות, ושושנת הרוחות.

שושנת הרוחות מייצגת את הזוויות של הרוח בצורה של 360 מעלות, הכיוון שיסומן הוא הכיוון ממנו באה הרוח.

מול הרוח 360° (היאכטה מפליגה מול הרוח)
קדמית 270°
צד 180°
גבית 90°
מלאה 360°
° (היאכטה מפליגה ברוח אחורית)* שינויי מפנה בקפיצות של 90°
*בין המפנים היאכטה תפליג לפי צורת המפרשים (לכל מפרש יש פרופיל אווירודינמי משלו)
*כל הכיוונים ביחס לרוח 360°\0°
**רוח מדומה=הרוח שהיא השקול של הרוח האמיתית והרוח שנוצרת כתוצאה מתנועת היאכטה קדימה

מכשור ואביזרים ביאכטה

חבלים
משמשים למשימות רבות ביאכטה ובהן: קשירה היאכטה לקרקע בין לרציף או למצוף, תפעול המפרשים, משימות חילוץ וחירום, משימות דייג, אבטחת ציוד ועלייה לתורן, הוותיקים היו עשויים כותנה, כיום רוב החבלים סינטטיים, עשויים בעיקר ניילון לסוגיו (גומי\פוליפרופן).אחת הדרכים לשלוט ביאכטה היא בעזרת קשרים ימיים, מקובל לציין את הקשרים המרכזיים, למרות שיש מאות ואלפי סוגי קשר לכל מטרה.הקשרים המרכזיים ביאכטה:

סוגי קשרים ליאכטה:

⬅קשר הצלה -bow line
קשר שאינו מתהדק לאחר נקודת הקשירה, קל לקושרו ולשחררו, מיועד לאבטחת ציוד או לחילוץ אדם בים (MEN OVER BOARD)
⬅קשר אורגים – reef knot
חיבור 2 חבלים בעוביים שונים, קשר טבעתי, קל לקשירה ושחרור, משמש להארכת חבלים קצרים באופן זמני.
⬅קשר אורגים כפול double reef knot
אותו הדבר כמו בקשר אורגים, רק עם אבטחה כפולה, לחבלים שיש עליהם עומסים גבוהים.
⬅קשר בוהן – Overhand
מטרתו למנוע יציאת חבלים מפתח קטן
⬅קשר שמינית FIGURE OF EIGHT
קשר שמטרתו למנוע יציאת חבל מפתח גדול כמו בלוקים או פסנתר (או פתחים כלשהם) בסיפון היאכטה
⬅קשר שטוח REEF KNOT
איחוד 2 חבלים בעובי זהה, נראה כך משום שבעל סערה או מז”א קשה, מצמצמים בעזרתו את המפרשים, ולעיתים צריך להכין חבל אחד מ2 חבלים נפרדים.
⬅קשר מוט – CLOVE HITCH
קשר אנכי, מיועד לקשירה על מוט, לא חזק במיוחד ויכול להחליק (אינו מתהדק בלחץ)
⬅קשר מוט כפול- DOUBLE CLOVE HITCH
כמו קשר מוט רק אבטחה כפולה שמונעת החלקה ופרימתו
⬅קשר טבעת כפול – ROUND TURN AND TWO HALF HITCHES
קשר לאבטחה חבל סביב אובייקט עגול כמו טבעת או מוט
⬅עוגן – ANCHOR BEND
כמו קשר טבעת, רק יותר יציב ומאובטח, משמש בעיקר לקשירת ואבטחת עוגן לזקפים בסיפון הסירה.
⬅ברוז – cleat Knot
קשר המשמש לעיגון חזק לזקף ברציף או על סיפון היאכטה.

⬅זקף – LIGHTERMEN’S HITCH
משמש לחיבור לאלמנט מעוגל ויציב כמו עמוד עגול או זקף של רציפים (בעיקר קיים במרינות עתיקות)
⬅סטופר – STOPPER
קשר מתהדק וחזק ש’מתלבש’ על חבל קיים, בעיקר משמש לאבטחת חבל עמוס לצורך פתרון כננות תקועות או כבלים שהסתבכו, חילוץ עוגנים מסובכים, משמש גם לאבטחת עגינה או חיבור לעוגן מהווינצ’ לזקף\ברווז.תכונות חבל נדרשות לפי השימוש:

תכונות החבל:

⬅נמתח\לא נמתח
(ברתיקה לעוגן או רציף, או גרירה נרצה גמישות, בשימושים אחרים נרצה לחץ ולכן החבל לא יימתח-כמו במעלנים\מפרשים-שלכל סנטימטר של מתח יכולה להיות השפעה על המפרש).
⬅צף\לא צף
-לשימושי הצלה נרצה חבל שצף, לשימושי עגינה ורתיקה נרצה חבל שוקע בכדי שלא ייתקע בקיל או במדחף.
⬅קשיח\גמיש – לעיתים נרצה שהכבל יהיה קשיח למטרות ייצוב-בעיקר ברתיקות ועגינה, ולעיתים נרצה כבל גמיש שיהיה נוח לבצע עליו קשרים, או לשחרר קשרים קיימים.

ציודים ואביזרי יאכטות נפוצים:

➕מצפן (מגנטי, ג’יירו, אלקטרוני)

➕GPS
➕גלגלות
משמשות לעבודה עם החבלים ולחלוקת כוח (הכפלת מומנט) בדומה לגיר

➕עוגן
אבטחת היאכטה ומניעת תזוזתה ע”י יצירת חיכוך בקרקע, השימוש בעוגן לפי מטרה ותוואי קרקע (סלע מול חול), עוגנים נפוצים: דנפורט, ברוס, חתול, מחרשה.

➕ריילינג
חוט מתכת המשמש להגנה מפני נפילה מהסיפון
➕פנדר
אביזר מתנפח המשמש להגנה מפני הטחת הסירה ברציף או ביאכטה אחרת

➕תורן
מוט גבוה שיוצא מגוף הסירה ותומך מפרשים או ציוד קשר

➕בום-ג’ק
מוט קצר המשמש לכיוון זווית המפרש הראשי ביחס לרוח
➕פסנתר (Spin-Lock)
אביזר נעילה לכבל
➕ווינצ’
אביזר מיכני מכפיל כוח המשמש למשיכת חבלים בסיפון
➕וונטה
מיתרי פלדה המחברים בין התורן לצידי גוף היאכטה למטרת תמיכה בתורן, מניעת שבירתו עקב כוחות המפרש, וגם למטרות מפרשנות (כיוון המפרשים ואיזון לחצים).
➕טופינג ליפט
חוט היוצא ממעלה התורן לכיוון קצה המנור ומונע את צניחתו מטה
➕מצליב תורן
מבנה אלומיניום היוצר זווית רחבה בין שתי וונטות, למטרות חוזק ומניעת קרבה בין 2 וונטות המפריעה לתפעול המפרשים

ידית ווינצ’
ידית שמשמשת להגברת מומנט משיכה בווינצ’
מד רוח
אביזר המודד עוצמה וזווית רוח ביחס לסירה (ביאכטה מפרשית מותקן בראש התורן למעלה מהמפרשים)
דינגי
סירה קטנה (מתנפחת בד”כ) המשמשת להגעה לחוף או ליאכטה אחרת כאשר נמצאים בעגינה מחוץ למרינה

➕ג’יב רולר
מתקן מיכני דמוי סליל המשמש לגלילת מפרש החלוץ סביב המגלול המיועד.
➕שאקל- D RING
אביזר לעיגון וחיבור בין ציודים (לדוגמה: משמש לחיבור כיסא בוסון לעבודות תחזוקה בגובה)
➕שמיכת כיבוי
אביזר בטיחות המשמש לדיכוי אש, במיוחד שימושי לכיבוי שריפות כיריים גז (חונק את האש)
➕אסדת הצלה
אסדה מתנפחת המשמשת לפינוי צוות בחירום, באסדה יש ציוד הישרדות בסיסי (מים ומזון, סכין, וערכות שונות)

VHF
מערכת תקשורת בין יאכטות ותחנות חוף מבוססת גלי רדיו גבוהים.

חוק ורישוי יאכטות בארץ – לפי רשות הספנות הישראלית

כלי שיט – ספינה או סירה אשר ברישיון השיט נקבע כי היא מורשית להסיע או מיועדת להסיע יותר מששה נוסעים בשכר

סירה
כלי שיט שאורכו אינו עולה על 7 מטר.

סירת מנוע
סירה המונעת על ידי מנוע חיצוני או פנימי.

סירת נוסעים
נקראת גם סירה מסחרית – סירה המיועדת להסיע נוסעים בשכר, או פעילויות ימיות מסחריות שונות.

מפרשית
כלי שיט שאורכו בין 7 ל- 12 מטרים המונע בחתירה ו\או מפרשים שאינו מיועד לשאת עליו מנוע ואינו נושא מנוע, הפועל במסגרת בית ספר ימי, אגודת ספורט ימית, או אגודה אחרת המוכרת על ידי מינהל הספנות ככזו ומפליג בפיקוח אחראי בטיחות מטעם אותו גוף.

ספינת אימונים
ספינה המשיטה תלמידים ו\או מתמחים במקצועות הים והוכרה ככזו ע”י מינהל הספנות. משיטה של ספינה כזו יהא בעל הסמכה של משיט 60 (משיט ספינה למסע בינלאומי) ומשיט 40 (משיט ספינת נוסעים בשכר), אלו קיימים בבתי הספר הימיים מטעם הצבא, המדרשה ללימודי הים במכמורת, ועמותות שונות, בעיקר אלו העובדות עם נוער.

סירת נוסעים בשכר
כאשר מובילה ספינה כזו נוסעים בשכר יחולו עליה כל התקנות של מוביל נוסעים בשכר לרבות האיסור על הובלת מעל 12 נוסעים במסע בינלאומי.

מקור: רספ”ן

מעגנות ונמלי יאכטות בישראל

נמל טבריה ומעגנות הכנרת
משמש כנמל תיירותי וגם לדייג
מעגן הדיג ומרינת קישון, חיפה
מרינה הנמצאת בחסות ושטחי חברת נמלי ישראל-אשר מנהלת את נמל חיפה המסחרי.
לאתר המרינה.
מרינת הרצליה
מרינה תיירותית שהוקמה בשנות ה-90 על אדמות מדינה, בעלת אלפי מקומות עגינה משמשת לתיירות ימית לסוגיה, וגם לבתי ספר לשייט, ולקהל אוהב הים ובעלי יאכטה פרטית.
לאתר המרינה.
מרינת “אתרים”, תל-אביב
מרינה תיירותית ולבעלי יאכטה-הוקמה בתחילת שנות ה-70.
לאתר המרינה.
נמל יפו
נמל מסחר ודייג וותיק שחלק ממנו הוסב לבעלי יאכטות, כיום פעילות הדייג יורדת עם השנים והרציפים מתפנים לקהל הפרטי.
לאתר המרינה.
מרינת אשדוד
מרינה חדשה יחסית, משרתת את קהל בעלי היאכטות הדרומי
נמל תל-אביב
נמל מסחר וותיק, אינו פעיל קיום כמרינה, בתוכניות הסבה לכלי שייט קטנים ועגינה פרטית (נכון לשנת 2019)
לאתר הנמל.
מרינת אשקלון
מרינה דרומית בעיקר לבעלי יאכטות
מרינת אילת
מרינה וותיק המשתמשת לפנאי ותיירות ביעד הדרומי.
לאתר המרינה.

היסטוריה של יאכטות בישראל

השימוש ביאכטות פנאי בישראל החל בתחילת שנות ה-70 עם הקמתה של מרינה תל אביב, היות וטרם כך הפעילות הימית התרכזה בסירות אימון במסגרות תנועות נוער, גדנ”ע ימי כהכנה שירות צבאי, ובמסגרת מועדוני שייט ששכנו מבת ים בדרום ועד קיסריה וחיפה בצפון, בוגריהם שקשרו נפשם בים חיפשו דרך ‘לשדרג’ את התחביב ומהדרישה נולדה המרינה הראשונה בישראל שהתמקדה בשימושי פנאי לכלי שייט תוך מתן רמת שירותים גבוהה לשייט ותשתיות מתאימות.

לאחר הקמת מרינה תך-אביב קמו מרינות נוספות, לאורך שנות ה-90 ו2000, המרינה האחרונה והגדולה ביותר היא המרינה בהרצליה שמהווה את המרינה הגדולה והמאובזרת ביותר בארץ.

תהליך בניית היאכטה

יאכטות בייצור מסחרי נבנות ע”י יצרני יאכטות בסדרי גודל שונים מסדנאות משפחתיות קטנות ועד ליצרני על עם פס-ייצור והרכבה שלא היו מביישים אף יצרן רכב יפאני מוביל, מאז המשבר הכלכלי של 2008 היצרני מנסים להוריד את עלויות החומרים, ייצור, שינוע והרכבה, אך סדר התהליכים נשאר כשהיה.

בראשיתו תהליך אפיון היאכטה וקהלי היעד של הכלי, עם אפיון מסודר ניגשים לאדריכל ימי שבשיתוף מהנדסי חומרים בונים סקיצה ממוחשבת של הכלי, בדגש היסוד של תכנון הגוף, חלוקת המשקלים, מיקומי התרנים וכו’ יש תכנוני קבינה שבהם תכנון מערכת ההנעה (ביאכטות מפרשיות משתמשים ברכיב הנקרא קוודראנט או מערכת מבוססת גלגלי שיניים בדומה לרכב וגם במערכות מבוססות לחץ שמן הידראוליות).

כמו כן יש לתכנן את ניצול החלל בדגש עבודות נגרות, בניית חלל המנוע וחיבורו לציר המדחף, תכנון מערכות החשמל, שליטה ובקרה ובטיחות (ציפה, איזון וכו’).

סוגי חומרים מהם מכינים יאכטות

בעבר הלא רחוק החומר (עד לערך שנות ה-50 של המאה הקודמת) המקובל לבניית יאכטה היה עץ (ובהם:טיק, מהגוני, בלזה ועוד), עם התפתחות המהפכה התעשייתית והשימוש בחומרים מורכבים התרבו השימושים בחומרים שונים כגון: פיברגלס, ברזל, בטון אלומניום, וגם לעיתים רחוקות חומרים מורכבים ביותר מבוססי פולימרים משולבים בחיזוק מסוג סיבי קבלר וקרבון (בעיקר ליאכטות תחרותיות).

חלקי היאכטה המפרשית (חוץ ופנים)

חרטום-החלקה הקדמי של היאכטה

ירכתיים-חלקה האחורי של היאכטה

דופן-אחד מצידי היאכטה (ימין או שמאל)

קוקפיט-האזור העליון ממנו מתבצע תפעול היאכטה ובו ממוקמים ההגה והמכשור אליו מחוברים חבלי המפרש

קו המים-קו שמתחתיו היאכטה שקועה במים, קו זה משתנה כתלות במשקל שהיאכטה סוחבת מלבד משקלה העצמי, מצב המפרשים וכיוונם במהלך ההפלגה, ובמצב הגלים.

חרטום-קידמת היאכטה

קו השדרית-קו אמצע של היאכטה החוצה אותה באופן דמיוני לשניים

קיל(keel)-משקולת הממוקמת מתחת לקו המים ותפקידה ליצור מרכז כובד נמוך שיתנגד למומנט הנוצר ע”י הרוח הפוגעת במפרשים, כמו כן הקיל מייצב את היאכטות כנגד הטייה (Leeway) הגורמת לרוח הצד להסיט את היאכטה הצידה ממסלולה.

בנוסף הקיל מייצב את היאכטה למול הגלים, משקלו יכול להגיע ל 75% ממשקל הסירה ועומקו ביאכטות מפרשיות ממוצעות (40-50 פיט) סביב 2 מטרים מהתחתית.

שולחן ניווט-שולחן בסלון היאכטה שעליו מתבצעת עבודה הניווט החופי ועבודה עם מפות ימיות

תורן-עמוד עשוי מתכות מורכבות או אלומניום שאליו מחובר המפרש הראשי ועליו מורכבים אביזרי שייט כגון אורות ניווט וזיהוי, מכשיר מכ”מ ועוד.

יצרני יאכטות מובילים בעולם:

Bavaria Yachts
Beneteau
Hanse
Amel
Dofour
Hallberg-Rassy
Hunter
Jeanneau
Swan
X-Yachts

יאכטות מפורסמות בעולם:

יאכטה A- יאכטה היא היאכטה המפרשית הגדולה בעולם, גודלה 143 ממטרים, עם 3 תרנים המחזיקים שטח מפרשים של בגובה כולל של 100 מטרים, היאכטה עוצבה בידי מעצב העל פיליפ סטארק.

by Wikipedia user Feliz[/caption]

118 WallyPower – יאכטה מנועית המונעת ב-3 טורבינות גז,מהירותה המירבית הנה כ70 מייל ימי (110 קמ”ש לערך), היאכטה עשויה משילוב של פיברגלס וקרבון, בשילוב של עץ בלזה (עץ קל משקל וחזק), שילוב החומרים שמהם בנויה ייחודי ומקנה לה עמידות וזריזות שיחודיים רק לה.
Venus-וונוס – היאכטה של סטיב ג’ובס המנוח, אורכה 78 מטרים.
Eclipse – היאכטה של רומן אברמבויץ’, אורכה 182 מטרים.

כמה עולה לקנות יאכטה?

–מחיר יאכטות משתנה כמו מחיר רכב, ליאכטות מפרשיות בגדלים שבין 30-40 פיט טווח המחירים מתחיל בסביבות 90 אלך אירו (לפני אבזור והובלה, מיסוי ורישוי).

-כל מותג יאכטה מקיים תמחור לפי סוג חומרי העבודה, רמת הגימור, והאבזור המשתנה
(ניתן לקבל אבזור וסידור היאכטה לדרישת הלקוח).

כמה עולה להחזיק יאכטה?

מקובל לחשב עלויות אחזקת יאכטה שנתיות כ-\+ 7-10% משווי הכלי.
-לעלות הכלי יש להוסיף מחירי ביטוחים, אגרות רישוי, עלות עגינה, טיפולים דו שנתיים (הספנה) או טיפולים בחירום.

עלויות הדלק ביאכטה מפרשית קטנה נמוכות משמעותית ביחס ליאכטה מונעת בנזין, טווח ממוצע של צריכת דלק בין 2-4 ליטר לשעת פעילות.

חישוב בלאי ביאכטה מחושב לפי שעות מנוע ולא לפי מרחק (בדומה למטוס ובשונה מרכב) .
עלות עגינה במרינות בישראל ליאכטה קטנה (בין 30-45 פיט) בין 1600-4000 ₪, החישוב מבוצע לפי תעריף מטר רץ של הנהלת המרינה ולפי סיווג לסירה מסחרית או פרטית.

תחרויות שייט מובילות ביאכטות

החדשנות בתחום השייט מפרשיות בעולם נובעת בעיקר מהענף הספורטיבי שזוכה לקהל אוהדים נרחב ותקציבים מפרסום ומחסויות אותן מעניקות חברות מסחריות בתמורה לפרסום וקידום מותגיהם.

החידושים נוגעים לחומרי בנייה מורכבים, בעלי תכונות חוזק ועמידות ועם זאת משקל נמוך, כגון סיבי קבלר השזורים בתבנית היאכטות, וציוד ביטחות והצלה העושים שימוש בטכנולוגיה מתקדמת של רדיו אלחוט דיגיטאל.

כמו כן טכנולוגיות מזון שבד”כ משמשות את האסטרונאוטים של נאסא וחיילות מיוחדים (היות והמזון מגיע מיובש, והמנות מרכיבות את אבות המזון שצריכים ספורטאים שעוסקים בשייט תחרותי).

⬅The Ocean Race – תחרות שייט מפרשיות אירופאית עם יאכטה מונוהול (גוף יחיד) מסביב לעולם המתקיימת מאז 1973 כל 3-4 שנים, עם 9 מקטעים לערך בכל מרוץ, מס’ אנשי צוות לכל יאכטה 7-10, נמלי היציאה והחזרה הנם באירופה.

⬅America’s Cup
תחרות שייט מפרשיות אמריקאית המתקיימת מאז שנת 1851, התחרות משלבת בין יכולות טכנולוגיות גבוהות וחדשניות (עיצוב, חומרים, ובנייה) עם יכולות אנושיות גבוהות וכושר אתלטי של הצוות (הצוות מורכב בעיקרו מספורטאים ואלופים עם נסיון), בתחרות מותרים מבני גוף מגוונים (קטמרן, מונוהול, טרימרן, וכו’).
לאתר התחרות.

⬅Vendée Globe
מירוץ יאכטות צרפתי בהשטה עצמית (Single handed) זה מתמקד בהשטת יאכטה יחידנית ללא הפסקה ועזרת צוות נוסף (שייט\ת יחידה) מסביב לעולם ללא סיוע וצוות תמיכה, המירוץ מתקיים כל 4 שנים מאז 1992 כל ארבע שנים, ויוצא מהעיר וונדה בצרפת.
לאתר התחרות.

⬅Clipper Round the World Yacht Race
מרוץ אנגלי זה מתמקד בתחרות בה יכולים להשתתף חובבי שייט (גם ללא נסיון ימי) במירוץ בו הדגמי יאכטות הנם אחידים (יאכטה בגודל 70 פיט), והתחרות היא לפי 8 מקטעים (לגים) ובצורה של הקפת העולם במשך 10 חודשים \ 40,000 מייל ימי.

המירוץ מתקיים כל שנתיים מאז 1996, המשתתפים במרוץ מחוייבים לעבור קורס מקדים ולעבור מבחני רמה בהצלחה לפני אישורם כמתמודדים בצוות יאכטה.

לאתר התחרות

⬅Barcelona World Race
מירוץ זה כולל הקפת העולם מברצלונה וחזרה צוות של 2 שייטים ביאכטה מונוהול מדגם קבוע, אורך המסלול הנו 3 חודשים.

לאתר התחרות

המאמר נכתב ע”י קברניט איתן מילר, סקיפר ישראלי ובריטי בעל רישיון RYA Yachtmaster.

או חייגו 077-5080537